נהוג לחלק משקיעים לשתי קבוצות: משקיעים פרטיים ומשקיעים כשירים.
מהו משקיע כשיר?
לפי ההגדרה החדשה, משקיע כשיר הוא אדם אמיד ביותר בעל יכולות פיננסיות אשר עומד באחד משלושת המבחנים שקבעה הרשות לניירות ערך:
- שווי הנכסים הנזילים שברשותו עומד על סך 8 מיליון שקלים.
- גובה ההכנסה האישית השנתית שלו עולה על סך 1.2 מיליון שקלים, או הכנסה משפחתית שנתית אשר עולה על סך 1.8 מיליון שקלים, בכל אחת מהשנתיים האחרונות.
- השווי של כל הנכסים הנזילים שלו עולה על סך 5 מיליון שקלים וגם גובה ההכנסה האישית השנתית שלו עולה על סך 600,000 שקלים, או הכנסה משפחתית שנתית אשר עולה על סך 900,000 שקלים, בכל אחת מהשנתיים האחרונות.
במידה והאדם עבר את אחד מהמבחנים הללו, הוא יהיה מוגדר כמשקיע כשיר.
מהם היתרונות של משקיע כשיר?
היתרון המרכזי בלהיות משקיע כשיר הוא מתן האפשרות להצטרף להשקעות אשר לא פתוחות בפני יתר המשקיעים אלא רק בפני משקיעים כשירים.
זהו יתרון עצום שפותח לנו הזדמנויות כלכליות והזדמנויות השקעה רבות.
בנוסף, ברגע שהוגדרנו כמשקיעים כשירים, נפתחת לנו האפשרות לקבל גישה מלאה למידע פיננסי על השקעות קיימות והשקעות פוטנציאליות המאפשרת לנו לבחון תשואות בעבר ותחזית לתשואות עתידיות, נתונים במערכות חברות ההשקעה אשר אינם גלויים למשקיעים רגילים שאינם מוגדרים כ”כשירים”.
במילים פשוטות יותר, להיות משקיע כשיר זה כמו להיות שייך למועדון סגור ונחשב שמקבל חשיפה מתמדת להזדמנויות השקעה ייחודיות כמו גם ערבי חשיפה למיזמי השקעה שונים ואטרקטיבים יחד עם עוד אנשי השקעות המוגדרים כ”כשירים”.
אחרי שעברנו על מהו משקיע כשיר, נעבור כעת למשקיעים פרטיים וכיצד חוק הניצעים מתקשר אליהם.
מהו חוק הניצעים?
חוק הניצעים עוסק בגיוס הון ממשקיעים פרטיים. מה זה בעצם אומר?
זהו גיוס שותפים לעסק, כלומר מכירת חלק מהעסק של היזם תמורת הזרמת ההשקעה של המשקיע לעסק. בדרך כלל קהל היעד יהיה אנשי עסקים המשקיעים במיזמים מההון האישי שלהם.
חשוב להדגיש שישנה הבחנה בין משקיע שהוא פרטי לבין משקיע הנחשב כשיר.
משקיע כשיר, כאמור, הוא אדם בעל הון עצום וניסיון, המבין בתחום ההשקעות ולכן הוא נקרא גם משקיע מתוחכם או מסווג.
לעומת זאת, למשקיע פרטי אמנם יש הון אישי שצבר אך הוא לא נכלל בהגדרה של משקיע כשיר, משמע אין לו ניסיון בתחום ההשקעות, ולכן הוא כמו כל אדם פשוט מן השורה.
כאן חוק הניצעים נכנס לתמונה. החוק בא להגן על אלו ללא הניסיון בהשקעות, על המשקיעים הפרטיים, והוא לא חל על משקיעים כשירים מכיוון שאלו הם מקצועניים היודעים לקרוא תכניות עסקיות ולכן אינם זקוקים להגנת החוק.
אז איך זה עובד ?
הרגולטור, הקובע את מידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולות של הגופים הפרטיים, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק,
קובע חוק לפיו:
במידה והיזם, בעל העסק המחפש משקיעים, מעוניין בגיוס הון ממשקיעים פרטיים אשר לא נכללים בהגדרה של משקיעים כשירים, ומכיוון שזהו גיוס מסוג אשר לא קיימים בו תשקיף ופיקוח, הוא יהיה כפוף למגבלה הבאה:
תהיה לו אפשרות לבצע חשיפה פיננסית, כלומר לחשוף את הצפי הכלכלי לעסק שלו בפני המשקיע אשר לא נחשב כמשקיע כשיר, במטרה לנסות לגייס ממנו השקעות לעסק, אבל תהיה לו הגבלה של חשיפה זו עד 35 ניצעים.
במילים אחרות, כל אדם הנחשף להצעה הפיננסית מוגדר כניצע, ומכאן שבעל העסק יוכל לבצע חשיפה פיננסית אך ורק בפני 35 משקיעים פרטיים.
זוהי בעצם מהות החוק, ברגע שבעל העסק עבר את 35 הניצעים, אסור לו לבצע עוד חשיפות פיננסיות. עכשיו נשאלת השאלה הבאה …
למה זה טוב ?
המטרה של החוק היא להגן על המשקיע הפרטי והפשוט, אבל איך זה מתבצע?
עצם העובדה שבעל העסק מוגבל לבצע את החשיפה הפיננסית שלו עד 35 ניצעים, תגרום לתהליך גיוס איטי אשר יתרחש לאט ובטוח בינו לבין המשקיע הפוטנציאלי.
כתוצאה מהגבלת הניצעים, הגוף המגייס ירצה להציג תחילה את הרעיון הכללי של העסק שלו ורק לאחר מכן ירד לפרטי פרטים עד שהמשקיע יבין בצורה מקיפה את ההצעה כולה. אחרי שהמשקיע המדובר ספג את כל הפרטים הרלוונטיים, ירד לסוף דעתו של בעל המיזם והרעיון שהוצג בפניו נשמע עבורו מעניין, רק אז המגייס יוכל להציג את התכנית העסקית הכוללת כמובן את המהות הפיננסית שלו.
כמו שציינו בהתחלה, החוק נועד להגן המשקיע הפרטי. במידה וחוק הניצעים לא היה קיים, כל אחד המחפש משקיעים פוטנציאלים יכול היה לפתוח בחשיפה הפיננסית ולהציג את הצפי הכלכלי של העסק שלו ומכיוון שאנחנו מדברים על משקיעים פרטיים שהם לא נכללים בהגדת משקיע כשיר, כלומר לרוב הם חסרי ניסיון בהשקעות כאלה ואחרות וללא ידע מקדים הקשור בתכניות עסקיות, הם יכולים בקלות להסתנוור מהמספרים העצומים המוצגים ומהרווח הכלכלי הצפוי להם לפי המגייס, דבר שיכול להכניס אותם לעסקה מסוכנת וליצור בעיות כלכליות בעתיד.
בשביל זה החוק נוצר, כדי למנוע מראש את כל התרחיש הזה ולהגן על המשקיע הפרטי מהצעות כספיות היכולות להיות בראייה ראשונית מפתות למדי.
בסופו של דבר, חוק הניצעים עוזר למשווק לתמצת את כמות החשיפות הפיננסיות שלו ולסגור עסקאות במהרה יחסית, וכמובן גם מגן על המשקיעים הפשוטים שביננו.
אז אחרי שדיברנו קצת על השקעות של משקיעים פרטיים,
בואו נעבור להשקעות למשקיעים כשרים.
השקעות למשקיעים כשירים
הודות להונם המכובד, למשקיעים כשירים ישנה הפריבילגיה בהשקעה בנכסים אלטרנטיביים שאינם נזילים ולכן הם בדרך כלל יחפשו הזדמנויות השקעה אטרקטיביות.
כמו שצויין בתחילת המאמר, ברגע שהפכנו למשקיעים כשירים, מתווספים לנו יתרונות רבים כגון: גישה למידע הפיננסי של ההשקעה, תשואות עבר ותשואות עתידיות ועוד, דברים אשר בהחלט יכולים לסייע לנו בהחלטה האם לבצע השקעה כזאת או אחרת.
פרופימקס, חברה העוסקת בהשקעות נדל”ן ואנרגיה מתחדשת, מאפשרת למשקיעים עתירי הון להשתתף בהשקעות מגוונות איתה ועם שותפיה ברחבי העולם.
לאחרונה פרופימקס פתחו את מעגל המשקיעים הכשירים Profimex InnerCircle המאפשר רק לכל מי שהוגדר כמשקיע כשיר להצטרף למעגל ולהנות ולהתרשם ממגוון רחב של הזדמנויות השקעה אשר קיבלה החברה משותפיה בחו”ל.
כמובן שפרופימקס היא רק אחת מהחברות המאפשרת השקעות למשקיעים כשירים בלבד. ישנן רבות כמוה וביחד איתן עוד ועוד אפשרויות השקעה רבות ומגוונות הפתוחות אך ורק למשקיעים הכשירים שביננו.
משקיע כשיר הוא אדם עשיר מאוד, שהונו עומד על כמה מיליוני שקלים לפחות.
מלבד העניין הכספי הברור מאליו, משקיע כשיר מקבל אפשרות להצטרף להשקעות פרמיום שאינן פתוחות בפני משקיעים רגילים, מה שמקנה לו הזדמנויות נוספות.
למשקיעים פרטיים תקף חוק הניצעים, שבעצם מאפשר להם לגייס שותפים להשקעה בעסק של היזם.
הרגולציה הזו נועדה להגן על המשקיעים הפרטיים, שהם מן הסתם פחות מנוסים, ונותנת להם פריווילגיות מסויימות כמו חשיפה של הצפי הכלכלי של העסק ועוד.
