מדריך השקעה בקרנות סל

תוכן עניינים

מדריך השקעות בקרנות סל

רקע כללי

קרן סל היא כלי השקעה שנוצר בעקבות הרפורמה בענף תעודות הסל אשר יצאה לפועל בתחילת אוקטובר 2018. הפעילות בקרנות הסל הוסדרה במסגרת רפורמה, ובשמה הרשמי – “תיקון 28 רפורמת תעודות הסל”.
התיקון  הינו סיומו וסיכומה של רפורמה שהתגלגלה בין רשות ניירות ערך לכנסת לא פחות מ- 14 שנה.

עם כניסת התיקון לתוקף, החל תהליך מדורג של פעימות,  בו בוצעה הפיכת תעודות הסל לקרנות סל, החל מיום 04/10/2018 ועד ליום 23/12/2018 ב- 11 פעימות בהתאם לסוג התעודה.
בסמוך לכל פעימה, תעודת הסל הפסיקה להיסחר ובמקומה החלה להיסחר קרן הסל. זאת כיוון שעיקר מהותה של הרפורמה הוא בהסדרת תחום תעודות הסל, תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, במסגרתה הפכו תעודות הסל לקרנות נאמנות מבחינת המבנה המשפטי שלהן. במקור תעודת הסל היא איגרת חוב המונפקת בידי תאגיד. המחזיק חשוף לסיכון של חדלות פרעון של המנפיק, העשויה להיגרם, לדוגמה, מקריסה של בית השקעות, מהפסדים מצטברים או כתוצאה ממעילה כספית.
(https://www.psagot.co.il/heb/Finance/ETF/Pages/default.aspx).

עד התיקון, תעודות הסל נהנו מדרגות חופש גבוהות בדרך בה הן ניהלו את ההשקעות. לב התיקון הינו בהשוואת הרגולציה בין קרנות נאמנות (קרנות סל או קרנות מחקות) לתעודות הסל.

התהליך בו תעודת סל הפכה לקרן סל היה תהליך שהתבצע באופן אוטומטי ע”י חברות תעודות/קרנות הסל, הבורסה, רשות ני”ע ומערכי התפעול בבנקים. מחזיק תעודת הסל לא נדרש לבצע שום פעולה. הובא לידיעתו השינוי בהודעה כתובה מטעם הבנק או הגוף המנהל, וכמובן מי שלא היה מרוצה מערוץ השקעה זה במתכונתו החדשה, יכול לצאת מההשקעה

ארוע המעבר, כחלק מהשינוי ברגולציה, הוחרג מתהליך של מכירת תעודת סל ורכישת קרן סל, ולכן המעבר לא היה כרוך באירוע מס בכל הנוגע למחזיקי תעודות הסל.

חוץ מההודעה על המהלך שקיבל כל מחזיק תעודות סל, השינוי גם התבטא בכך שחל שינוי בשמות ניירות הערך בחשבונות ההשקעה. כל תעודות הסל שינו  את שמן והפכו להיות קרנות סל או קרנות מחקות.

ההיגיון ברפורמה ויצירת קרנות סל

השינוי נגע בעיקרו למרכיב נכבד בתחום ההשקעות, תחום ההשקעות הפאסיביות. בעיתוי ביצוע הרפורמה, היקף ההשקעות של ישראלים באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות עמד על  כ-130 מיליארד ש”ח.
בעגה המקצועית, השוק של תעודות סל וקרנות מחקות נקרא “השקעות פאסיביות”, כלומר: אלו  מכשירי השקעה שעוקבים אחרי מדדים שונים, בארץ ובעולם. למשל מדד ת”א 125, נאסד”ק, מדד שעוקב אחרי הבורסה בגרמניה . מדוע פאסיביות? כי ההשקעות פשוט “עוקבות אחרי ביצועים של מדדים”.

שוק ההשקעות הפאסיביות נכלל בתיקי השקעות של משקיעים רבים, ממגוון סיבות ששוכללו עם השנים. העובדה שכל שנדרש לעשות זה להשקיע את הסכום ולהמתין לראות מה יעשה המדד אחריו בחרת לעקוב, מגדילה את הנגישות לשוק ההון עבור כל משקיעה ומשקיע. השקעות פאסיביות מאפשרות השקעה כמעט בכל סכום וכמעט בכל אסטרטגיית השקעה, תוך הבטחה של  פיזור גבוה ועקביות לאורך זמן.
בדרך כלל גם העלות נמוכה מכל אפיק השקעות אחר. כלל הסיבות הללו גרמו מאד להתפתחות שוק זה, ורק בבורסה בתל אביב יש כאלף מכשירי השקעה פאסיביים על מדדים שונים, כמעט כהיקף היצירתיות של בתי השקעות שונים. יש מעקב אחר מדדים ידועים, כגון מדדי המניות הגדולות בתל אביב, ניו יורק, לונדון או פריז. ויש גם מדדים יחודיים, למשל כזה שעוקב אחרי תעשיית הקנאביס החוקית בצפון אמריקה, או מדד העוקב אחרי תעשיית הפינטק FINTECH

התיקון נועד למקסם את הביצועים בתחום ההשקעות הפסיביות, ולשנות מרכיב מהותי של תעודות הסל- אבל לשם כך נדרש היה להפוך אותן לקרנות סל. כפי שיוסבר בהמשך, הרפורמה שבוצעה בתיקון 28, הפך למעשה את תעודות הסל לקרנות נאמנות לכל דבר.

מהות התיקון והעצמת כלי קרנות הסל

תעודות הסל אמנם הפכו בתיקון לקרנות סל, אבל העיקרון הבסיסי לפיו בוצעה השקעה בתעודות סל נשאר עדיין בקרנות מחקות.

המשקיע יכול היום בצורה ברורה וחד משמעית להחליט על השקעה מסוג קרן נאמנות( בקרן נאמנות או בקרן סל), או השקעה בקרן מחקה. ההבדל המשמעותי ביותר בין קרנות מחקות לקרנות סל הוא בתדירות המסחר, כלומר העיתוי בו ניתן לבצע קניה או מכירה.

קרנות מחקות נסחרות פעם ביום, בסוף המסחר בבורסה. קרנות סל נסחרות באופן רציף לאורך שעות המסחר בבורסה. יחידות של קרן מחקה ניתנות ליצירה/פדיון פעם אחת ביום מסחר. זאת, לעומת יחידות של קרן סל ,הנסחרות באופן רציף בבורסה, תוך מעורבות ושיפור סחירות המבוצעת על ידי עושה שוק.

לפיכך, ככל שתעודות הסל וקרנות הסל הן שני סוגים של מכשירים פיננסיים שנועדו למטרה דומה – מעקב פסיבי אחר מדדים של מניות, אג”ח וסחורות, יש ביניהן  הבדל המהותי  באופן המעקב : בעוד שתעודת סל מחויבת לתת למשקיעים תשואה זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת, קרן סל מחויבת רק לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד. מסיבה זאת, קרן הסל היא מוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

לדוגמה, אם נבחר לקנות היום קרן המחקה את מדד ת”א 35 ונעביר  הבוקר הוראת קניה. הערך הקובע שבו תתבצע הרכישה יהיה מחיר הסגירה של המסחר באותו היום, המשקף את שווי סך כל 35 המניות במדד.

לעומת זאת, אם נבחר בקרן סל על מדד ת”א 35, השעה שבה תבוצע הוראת הקניה שנתתם היא משמעותית, כי הקרן עוקבת גם אחרי השינויים התוך-יומיים במחיר, בצורה רציפה לאורך כל יום המסחר.

יש לשים לב גם לדקויות בשיטת המעקב, אשר יכולים להניב תוצאות שונות.

אפשר לדוגמה השקיע בשתי דרכים במדד S&P 500, העוקב אחרי 500 המניות של החברות האמריקאיות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר.

בדרך אחת, אפשר להשקיע במניות של אותן חברות באמצעות מדד שנותן לכולן את אותו משקל. מי שבוחר להגדיל את פיזור ההשקעות שלו, כנראה  במדד כזה, בו המשקלות של כל המניות שוות.

בדרך שנייה, אפשר להשקיע במדד שבו משקלה של כל מניה במדד גדל, ככל ששווי השוק של החברה גדול יותר. למשל בחשיפה לשוק האמריקאי בו אפל ואמזון נותנות את הטון, מעקב אחר מדד כזה הינו הגיוני.

בכל מקרה, לסיכום מהות השינוי  , הפיכת תעודות הסל לקרנות סל, העבירו חלק ניכר מההשקעות הפסיביות למנגנון של Exchange Traded Fund) ETF), והינה קרן נאמנות סחירה העוקבת אחר נכס הבסיס ומבוססת על מאמץ מיטבי (Best Effort) של מנהל הקרן להשגת תשואת נכסי המעקב. זהו מכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג”ח וסחורות, והקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו, קבוע מראש, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.

המעמד המשפטי והפיקוח

קרנות סל הן בעצם כיתר קרנות הנאמנות.נכסי הקרן מצויים בבעלות הנאמן לטובת בעלי היחידות. קרן סל כפופה לחוק השקעות משותפות בנאמנות, ונכסי הקרן מצויים בבעלות הנאמן, ולא בבעלות מנהל הקרן.

תעודות הסל היו כפופות לחוק ניירות ערך. קרנות הסל מפוקחות ע”י רשות ניירות ערך, בהתאמה לחוק השקעות משותפות בנאמנות.

היבט מעניין הנוגע לשינוי הסטטוס של תעודות הסל לקרנות סל הוא שהן נופלות מעתה תחת הגדרת ה-PFIC = Passive Foreign Investment Company,  חברות השקעה פאסיביות זרות. הממשל האמריקאי מעונין לצמצם השקעה של אזרחים אמריקאים ב- PFIC, ולכן קיים מנגנון מיסוי אגרסיבי במיוחד על השקעות הנופלות תחת הגדרה זו. בעלי אזרחות אמריקאית, צריכים לבחון האם אכן כדאי פשוט להשלים עם שינוי המעמד של תעודות סל לקרנות סל, או לחפש ערוץ השקעה אחר.

דמי ניהול בקרנות סל וחישוב רווחים

כאמור, מטרת קרן הסל, בדומה למטרת קרנות נאמנות מחקות ‘רגילות’, היא לעשות מאמץ מיטבי (Best Effort) להשיג תשואה דומה ככל שניתן לנכס הבסיס/המעקב אחריו היא עוקבת. בחלק מקרנות הסל ישנה למנהל הקרן אפשרות להוסיף רצועה של דמי ניהול משתנים , הנקראת לעיתים “רצועת ביטחון”.

“דמי ניהול משתנים”  הוא  מנגנון סימטרי שמוגבל בהיקפו, הכולל הן רכיב של דמי ניהול חיוביים (תוספת לשכר מנהל הקרן במקרה שתשואת הקרן גבוהה מתשואת נכס המעקב) והן רכיב של דמי ניהול שליליים (החזר דמי ניהול במקרה שתשואת הקרן נמוכה מתשואת נכס המעקב). למעשה, דמי הניהול המשתנים מאפשרים ללקוח לקבל הגנה מפערי עקיבה שליליים עד גובהם של דמי הניהול המשתנים.
במקרה הפוך, בו יהיה פער חיובי בתשואת הקרן, מנהל הקרן יקבל את גובה דמי הניהול המשתנים, בעוד המשקיע ימשיך לקבל את יתרת התשואה מעבר לרצועה. גובה הרצועה, יהיה בהתאם להוראות הדין ולהחלטת מנהל הקרן בשיעור שנע בין 0% (ללא רצועה) ועד 0.3% בהתאם לסוג הקרן ולסוג נכס הבסיס/המעקב.

לא בכל קרנות הסל קיים מנגנון זה. גובה הרצועה יהיה בהתאם להוראות הדין, ונתון לשיקול דעתו של מנהל הקרן. פרטים אודות קרנות סל הכוללות רצועה מפורסמים בתשקיף הקרן ו/או בדיווחים המידיים.

כיצד נראה חישוב כזה בפועל?

במידה והמדד הניב תשואה של 10% ומנהל הקרן השיג תשואה של 10.5% בקרן הרלוונטית, כאשר גובה הרצועה נקבע, לשם דוגמה, בשיעור של 0.2%, יקבל הלקוח את התשואה שמעבר לרצועה, כלומר סך תשואה של 10.3% (כלומר 10.5% פחות 0.2%). במידה ומנהל הקרן השיג תשואה של 9.5%, ישלים מנהל הקרן ללקוח את גובה הרצועה, כך שתשואת הלקוח תהיה 9.7%.

בנוסף, בהחלט ייתכנו בקרן הסל רווחים שאינן נובעים ממסחר. רווחים (ככל שיהיו) כגון פערי ריבית ודיבידנדים הינם חלק מנכסי הקרן ויילקחו בחשבון לצורך חישוב תשואת הקרן. כלומר, רווחים ייזקפו לזכות מחזיקי הקרן. אם קיים מנגנון “רצועת ביטחון”,  מנהל הקרן יקבל רווחים עודפים מעבר לתשואת נכס המעקב, ככל שיהיו, בהתאם ורק עד לגובה הרצועה.

מסחר בפועל בקרנות סל

מי שמחליט להשקיע ולסחור בקרנות סל, יכול ניתן להעביר פקודות קנייה/מכירה במהלך כל המסחר הרציף (כמו שהיה קיים תעודות סל ובקרנות מחקות), וכן לבצע יצירה/פידיון בשער המבוסס על השווי הנקי של הקרן נכון לסוף יום (כפי המצב כיום בקרנות נאמנות ‘רגילות’).

קרן סל היא מוצר היברידי ונסחרת בבורסה כמו כל נייר ערך הנסחר בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן באמצעות הבורסה.
יחד עם זאת קיימת בידי המשקיע האפשרות לרכוש או למכור את קרן הסל באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).

גופים פיננסיים רבים משווקים את קרנות הסל כמכשירי השקעה (https://auroraonline.io/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%9C-etf-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A9/)

יתרונות

פשטות ההשקעה- פיזור תשואה, שהינה דרך להקטנת סיכונים מצד המשקיע, ניתן להשיג על ידי שימוש במכשיר אחד במקום לרכוש ולנהל תיק מניות פרטני. קרן סל אחת, יכולה להכיל בתוכה חשיפה עולמית למניות.

גמישות- המשקיע מחליט לאן הכסף שלך הולך כשהוא בשליטה מלאה.

העדפות והתאמה אישית- המשקיע יכול ליצור תיק קרנות סל המתאים בדיוק לפרופיל הסיכון ומטרות ההשקעה שלו.

הקטנת עלויות-  קיימות קרנות סל מסוג DIY – DO IT YOURSELF, המאפשרת לבחור את תעודות הסל הזולות ביותר בכל קטגוריה ולנצל את תחרות המחירים האינטנסיבית בין מנהלים שונים. עלויות רכישת קרנות סל הן בדרך כלל נמוכות יותר מאשר רכישת המניות באופן פרטני.

בחירת קרן סל להשקעה מתבצעת בדרך כלל בשלבים הבאים:

1. בחירת את סוג נכס ההשקעה-מניות, אג”ח, סחורות וכדומה.
2. בחירת המדד, האינדקס שאחריו עוקבת קרן הסל. לדוגמא, מדד ה- S&P 500- יאפשר לך להשיג חשיפה לשוק המניות האמריקאי.
3. השוואה בין קרנות הסל השונות, ויש רבות כאלו, מתבצעת על סמך פרמטרים כגון: גודל הקרן, ותק הקרן, מנהל הקרן, עלויות רכישה וניהול, אסטרטגיית הקרן ועוד.
4. קריטי להכיר את אסטרטגית הקרן מבחינת מקום רישום הקרן, שימוש ברווחי הקרן, רמת הסיכון לה חשופה הקרן, נזילות הקרן והמטבע בה נסחרת הקרן.

לסיכום

לסיכום, כפי שגם מוגדר באתר הבורסה

(https://info.tase.co.il/Heb/knowledge_center/securities/Pages/etf.aspx) , ניתן לומר בתמצית על תעודות הסל, כי יש בהן את הבטחונות של קרן נאמנות, אך

הקרן אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד אחריו היא עוקבת, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר, זאת בשל פעילות מסחר של הקרן, וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן. למעשה, קרן סל מחויבת לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד, ומשום כך קרן הסל אמורה להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.