תוכן עניינים
מדריך השקעה בקרנות נאמנות
אחד המכשירים הפיננסיים להשקעה הינו קרנות נאמנות. במדריך זה נסביר את עקרונות המכשיר, יתרונות וחסרונות.
מהות המכשיר הפיננסי- קרנות נאמנות
קרן נאמנות(Mutual Funds) היא כלי פיננסי המורכב מהון כספי, שהגיע ממשקיעים רבים, להשקעה בניירות ערך כמו מניות, אגרות חוב, מכשירים פיננסים בשוק ההון, ונכסים אחרים
(https://www.investopedia.com/terms/m/mutualfund.asp).
קרנות נאמנות מופעלות על ידי מנהלי כספים מקצועיים, המקצים את נכסי הקרן ועובדים כדי לייצר רווחי הון והכנסה עבור משקיעי הקרן. תיק קרנות נאמנות בנוי ומתוחזק באופן שוטף, כך שיתאים ליעדי ההשקעה הנקובים בתשקיף הקמת הקרן ועדכונים מאושרים במחזור חיי קרן הנאמנות.
מנהל הקרן, המכונה לפעמים יועץ ההשקעות שלה, אם איננו הבעלים של הקרן, נשכר על ידי דירקטוריון ומחויב על פי חוק לעבוד לטובת בעלי המניות בקרנות נאמנות. יחד עם עוד אנליסטים, הם בוחרים השקעות ומבצעים מחקרי שוק. מנהל חשבונות של הקרן אחראי לחישוב ה NAV, שהינו Net Value Asset של הקרן, הערך היומי של התיק שקובע אם שווי הקרן עלה או ירד.
קרנות נאמנות רבות הן חלק מחברת השקעות גדולה בהרבה; לחברות ההשקעות הגדולות יש מאות קרנות נאמנות נפרדות.
קרנות נאמנות מחולקות למספר סוגים של קטגוריות, המייצגות את סוגי ניירות הערך שהם משקיעים בהם, את יעדי ההשקעה שלהם ואת סוג התשואות שהם מבקשים.
מדריך השקעה בקרנות נאמנות
קרנות נאמנות מאגדות כסף מציבור המשקיעים ומשתמשות בכסף זה לרכישת ניירות ערך אחרים, בדרך כלל מניות ואג”ח. שווי חברת קרנות הנאמנות תלוי בביצועי ניירות הערך שהיא מחליטה לקנות. לכן, כאשר קונים יחידה או מניה בקרן נאמנות, קונים את ביצועי התיק שלה, או ליתר דיוק, חלק מערך התיק.
השקעה במניה של קרן נאמנות שונה מהשקעה במניות של חברות בצורה ישירה. בניגוד למניות, מניות קרנות נאמנות אינן מעניקות למחזיקיה זכויות הצבעה.
זו הסיבה שמחירה של מניה בקרן נאמנות מכונה שווי הנכסים הנקי (NAV) למניה, מבוטא לפעמים כ-NAVPS- Net Asset Value Per Share. ה- NAV של קרן מופק על ידי חלוקת הערך הכולל של ניירות הערך בתיק לסכום הכולל של המניות הבולטות. מניות הבולטות הן אלה המוחזקות על ידי כל בעלי המניות, המשקיעים המוסדיים, ונושאי משרה בחברה או מקורבים. בדרך כלל ניתן לרכוש או לממש מניות בקרנות נאמנות לפי ה- NAV אשר – בניגוד למחיר המניה – אינו משתנה במהלך המסחר היומי, אך הוא מוסדר בסוף כל יום מסחר.
סוגי קרנות נאמנות
קרנות נאמנות מחולקות למספר סוגים של קטגוריות, המייצגות את סוגי ניירות הערך שהן מכוונות לתיקיהן, סוג הנכסים להשקעה ואת סוג התשואות שהם מחפשים. ישנה קרן כמעט לכל סוג של משקיע או גישה השקעה, ואפילו קרנות נאמנות המשקיעות בקרנות נאמנות אחרות.(https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA)
קרנות הון - Equity Funds
קרנות נאמנות מסוג קרנות הון או מניות, הן קרנות הנאמנות הנפוצות ביותר. סוג זה של קרנות משקיע בעיקר במניות.
אבל, חשוב להבין כי יש תמהיל שונה אפשרי של השקעות במניות. חלק מקרנות הנאמנות מסוג מניות נקראות על פי גודל החברות בהן הן משקיעות: קטן, בינוני או גדול. אחרות נקראות על פי גישת ההשקעה שלהם: בחברות המסווגות כחברות צמיחה, השקעה בחברות ערך או בגישת השקעה מעורבת. קרנות מניות מסווגות גם לפי השקעה במניות מקומיות או במניות זרות. בכל מקרה, הן בתשקיף הקרן והן בדוחות השוטפים, מודגש סיווג קרן הנאמנות על פי פרמטרים מסוימים, אלו שפורטו לעיל או פרמטרים נוספים.
קרן נאמנות עשויה למזג באסטרטגיה מספר כיווני השקעה, אך אז לא תמיד ברור מה ההתמחות של מנהל הקרן.
קרנות להכנסה קבועה - Fixed Income Funds
קבוצה גדולה נוספת של קרנות נאמנות היא היא קבוצת קרנות הנאמנות להכנסה הקבועה. קרן כזו מתמקדת בהשקעות שמשלמות שיעור תשואה מוגדר, כמו אג”ח ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות או מכשירי חוב אחרים. הרעיון הוא שתיק הקרנות מייצר הכנסות מריבית, אותן הוא מעביר לאחר מכן לבעלי המניות. ניהול פעיל של קרנות אלו, יאתר אג”ח בהערכת חסר, בכדי למכור אותן ברווח. כמעט כל קרנות ההכנסה הקבועה כפופות לסיכון ריבית, מה שאומר שאם הריבית במשק עולה, שווי הקרן יורד. המטרה העיקרית של קרנות אלה היא לספק תזרים מזומנים קבוע למשקיעים. ככזה, הקהל של קרנות אלה מורכב ממשקיעים שמרניים ומגמלאים.
קרנות הכנסה - Income Funds
מטרתן לספק הכנסה שוטפת על בסיס קבוע. קרנות אלה משקיעות בעיקר בחובות ממשלתיים ואיכותיים, ומחזיקות באג”ח אלה עד לפדיון, במטרה לספק זרמי ריבית. קרנות נאמנות אלה עשויות לשלם תשואות גבוהות יותר מקרנות הכנסה קבועה, אך בהתאמה מעלות את רמת הסיכון בהן הן פועלות. לדוגמא, קרן המתמחה באג”ח “זבל”, אמנם בעלות תשואה גבוהה יחסית, אך ברמת סיכון גבוהה בהרבה מקרן שמשקיעה בניירות ערך ממשלתיים.
קרנות מדד - Index Funds
קרנות מדד מאמצות אסטרטגיית ההשקעה המבוססת על האמונה שקשה מאוד, או יקר מאד, לנסות לנצח את השוק בעקביות. לכן שיטת הניהול של מנהל קרנות המדד היא רכישת מניות שמתאימות למדד שוק מרכזי כמו S&P 500 או הממוצע התעשייתי של Dow Jones) DJIA). אסטרטגיה זו דורשת פחות מחקר מצד אנליסטים ויועצים, ובאופן כללי פחות עלויות ניהול. קרנות אלה מתוכננות לרוב תוך התחשבות במשקיעים הרגישים לעלויות הניהול.
קרנות מאוזנות - Balanced Funds
אסטרטגית הקרנות מאוזנות היא השקעה בתמהיל, הכלאה של סוגי נכסים, בין אם מניות, אגרות חוב, מכשירים בשוק הכסף או השקעות אלטרנטיביות. המטרה היא להפחית את הסיכון לחשיפה בין סוגי הנכסים. סוג זה של קרן מכונה גם קרן הקצאת נכסים. ישנן שתי חלופות של קרנות כאלה, להתאמה עם יעדי המשקיעים וציפיותיהם.
חלק מהקרנות מוגדרות עם אסטרטגיית הקצאה ספציפית שהיא קבועה, כך שלמשקיע יכולה להיות חשיפה צפויה לסוגי נכסים שונים. קרנות אחרות ממשות אסטרטגיה של אחוזי הקצאה דינמיים, בכדי לעמוד ביעדי משקיעים שונים. פעילות מנהל הקרן עשויה לכלול תגובה לתנאי שוק, שינויים במחזור העסקים או שלבי החיים המשקיעים המשתנים עצמו.
בעוד שהיעדים דומים לאלה של קרן ספציפית, קרנות הקצאה דינמית אינן צריכות להחזיק אחוז מוגדר מכל סוג נכס. למנהל התיקים קיים חופש להחליף את יחס סוגי הנכסים לפי הצורך, כדי לשמור על האסטרטגיה המוצהרת של הקרן.
קרנות שוק הכסף - Money Market Funds
קרנות שוק הכסף מנהלות מכשירי חוב בטוחים (נטולי סיכון), לטווח קצר, לרוב שטרות אוצר ממשלתיים- government Treasury bills. התשואה איננה גבוהה, תשואה אופיינית היא קצת יותר מתוכנית חיסכון ממוצעת המוצעת לציבור.למרות שתחום זה נחשב ברמת סיכון נמוכה מאד, במהלך המשבר הפיננסי של 2008, כמה קרנות שוק הכסף חוו הפסדים לאחר שמחיר קרנות אלה, בגלל המגמה הכוללת בבורסות, ירד בצורה מהותית גם הוא.
קרנות בינלאומיות/גלובליות-International/Global Funds
קרן בינלאומית (או קרן זרה) משקיעה רק בנכסים הנמצאים מחוץ למדינת המשקיע. קרנות גלובליות, יכולות להשקיע בכל מקום ברחבי העולם, כולל במדינת המשקיע. קשה לסווג את הקרנות הללו כמסוכנות יותר או בטוחות יותר מהשקעות מקומיות, אך הן נוטות להיות תנודתיות יותר ובעלות סיכונים מדיניים ופוליטיים ייחודיים. מצד שני, הן יכולות, כחלק מתיק מאוזן, להפחית את הסיכון על ידי הגדלת הגיוון, מכיוון שהתשואות במדינות זרות עשויות להיות שונות מאד ביחס לתשואות במדינת המשקיע. למרות שכלכלות העולם הולכות ונעשות קשורות זו בזו, עדיין סביר להניח כי כלכלה אחרת, במקום כלשהוא, מייצרת תשואה טובה יותר מהתשואה במדינת המשקיע, ורק נדרש כי מנהל הקרן יאתר זאת וישקיע בכלכלה זו.
קרנות מיוחדות/מתמחות - Specialty Funds
קרנות נאמנות מסוג זה מוותרות על פיזור רחב כדי להתרכז במגזר מסוים במשק או באסטרטגיה ממוקדת. קרנות המגזר הן קרנות אסטרטגיה ממוקדות המיועדות למגזרים ספציפיים של המשק, כגון פיננסים, טכנולוגיה, בריאות וכו’. קרנות מיוחדות יכולות להיות תנודתיות ביותר, מכיוון שהמניות בתחום נתון נוטות להיות בקורלציה גבוהה זו עם זו.למשל, קריסת קרנות רבות הקשורות לפיננסיים ב -2008 וב-2009. מצד שני, קיימת אפשרות גדולה יותר לרווחים גדולים, כאשר מגזר נהנה מסנטימנט חיובי של המשקיעים. בתוך הקרנות המיוחדות ניתן לזהות:
קרנות אזוריות- Regional funds ממוקדות באזור גיאוגרפי ספציפי בעולם. פירוש הדבר הוא התמקדות באזור רחב יותר (נניח אמריקה הלטינית) או במדינה בודדת (למשל, רק ברזיל). יתרון בקרנות אלו הוא בכך שהן מקלות על רכישת מניות במדינות זרות, דבר שלעיתים הינו קשה ויקר. כחלק מקבוצת קרנות מיוחדות, צריך לקבל את הסיכון הגבוה להפסד, שמתרחש אם האזור נכנס למיתון, למשל.
קרנות אחריות חברתית (או קרנות אתיות)- Socially responsible funds or ethical funds, משקיעות רק בחברות העומדות בקריטריונים של הנחיות או אמונות מסוימות. לדוגמא, קרנות בעלות אחריות חברתית אינן משקיעות בתעשיות כמו טבק, משקאות אלכוהוליים, כלי נשק או כוח גרעיני. הרעיון הוא להשיג ביצועים תחרותיים תוך שמירה על מצפון בריא. קרנות אחרות משקיעות בעיקר בטכנולוגיה ירוקה, כגון אנרגיה סולארית, אנרגית רוח או מיחזור.
קרנות קרנות סל - Exchange Traded Funds - ETF
פיתוח מסוים לקרנות נאמנות הינו קרן הנסחר בבורסה (ETF). כלי השקעה אלו זוכים לפופולאריות גוברות, ולמעשה מיישמים אסטרטגיות תואמות קרנות נאמנות, אך הם בנויים כנאמני השקעות הנסחרים בבורסות . נקראות גם קרנות סל. הן נסחרות ברצף, ניתן לקנות ולמכור בכל נקודה לאורך כל יום המסחר. קרנות סל נושאות בדרך כלל עמלות נמוכות יותר מקרן הנאמנות המקבילה. חלק מקרנות הסל נהנות גם משווקי אופציות פעילים, בהם המשקיעים יכולים לגדר או למנף את עמדותיהם. חלק מקרנות הסל נהנות גם מהטבות מס, בעדיפות על קרנות נאמנות. בהשוואה לקרנות נאמנות, קרנות סל נוטות להיות חסכוניות יותר ונזילות יותר.
עמלות קרנות נאמנות
העמלות בקרן נאמנות הן בד”כ או מסוג דמי ניהול שנתיים, או בדמי בעלים. דמי הפעילות השנתיים של הקרנות הם אחוז שנתי מהכספים המנוהלים, לרוב נעים בין 1-3%. עמלות התפעול השנתיות נקראות לעיתים גם בשם יחס ההוצאות- סיכום דמי הייעוץ או הניהול הכוללות בקרן.
דמי בעלים, או דמי בעלי המניות, מגיעים בצורה של דמי מכירה, עמלות ודמי פדיון, משולמים ישירות על ידי המשקיעים בעת רכישתם או מכירתם של נכסים המנוהלים בקרן. חיובי מכירה או עמלות מכונים “העומס” של קרן נאמנות. כאשר לקרן נאמנות עומס חזיתי, העמלות נמדדות בעת רכישת מניות. עבור עומס אחורי, דמי קרנות נאמנות נאמדים כאשר משקיע מוכר את מניותיו.
כמה קרנות גובות גם עמלות וקנסות בגין משיכות מוקדמות או מכירת האחזקה לפני שחלף זמן מסוים. דמי הניהול בקרנות נאמנות מהוות נושא למחקרים והשוואות, ולמשל עליית ההשקעות בקרנות פאסיביות, שעמלותיהן נמוכות בהרבה בזכות מבנה הניהול הפסיבי שלהן, העניקה לקרנות הנאמנות תחרות ניכרת. מאמרים מכלי תקשורת פיננסיים בנוגע לאופן שבו יחסי הוצאות ועומסים על קרנות יכולים לקזז את שיעורי התשואה עוררו גם הם תחושות שליליות לגבי קרנות נאמנות.
רווחים בקרנות נאמנות
בדרך כלל משקיעים מרוויחים תשואה מקרן נאמנות בשלוש דרכים; הכנסה מושגת מדיבידנדים על מניות וריבית על איגרות חוב המוחזקות בתיק הקרן. קרן משלמת כמעט את כל ההכנסות שהיא מקבלת במהלך השנה לבעלי הקרנות בצורה של חלוקה. לעתים קרובות קרנות נותנות למשקיעים אפשרות להשקיע מחדש את הרווחים ולקבל יותר מניות.
אם הקרן מוכרת ניירות ערך שעלו במחיר, יש לקרן רווח הון. מרבית הקרנות מעבירות את הרווחים הללו גם למשקיעים.
אם אחזקות הקרן עולות במחיר אך אינן נמכרות על ידי מנהל הקרן, מניות הקרן עולות במחירן. לאחר מכן ניתן למכור את מניות קרנות הנאמנות תמורת רווח בשוק.
יתרונות קרנות נאמנות
לקרנות הנאמנות יתרונות לא מעטים, ובמשך עשרות שנים הן היו הכלי הפיננסי המועדף לנהל כספי פרישה, למשל:
גיוון-תחום נרחב של השקעות ונכסים בתוך הקרן, להפחתת סיכון, הוא אחד היתרונות של השקעה בקרנות נאמנות. מומחים דוגלים בגיוון כדרך להגביר את תשואות התיק, תוך הפחתת הסיכון שלו. רכישת קרן נאמנות יכולה להשיג גיוון זול ומהיר יותר מאשר בקניית ניירות ערך בודדים. קרנות נאמנות גדולות מחזיקות בדרך כלל מאות מניות שונות בענפים רבים ושונים. לא יהיה מעשי עבור משקיע לבנות תיק מסוג זה בסכום כסף קטן.
גישה נוחה- קרנות נאמנות נסחרות בבורסות הגדולות, ניתן לרכוש קרנות נאמנות בקלות יחסית, מה שהופך אותן להשקעות נזילות מאוד. כמו כן, כשמדובר בסוגים מסוימים של נכסים, כמו מניות זרות או סחורות אקזוטיות, קרנות נאמנות הן לרוב הדרך המיטבית הניתנת – למעשה, לפעמים הדרך היחידה -לביצוע השקעה.
יתרון לגודל- קרנות נאמנות מספקות גם יתרון להיקף ההון. משקיע יחיד שינסה לייצר תיק מגוון, ייתקל בעלויות עסקה רבות, שיקזזו כל תשואה מההשקעה. לעיתים, אין למשקיע הבודד את הסכומים כדי לרכוש מניות בחברה, אך הוא יכול לרכוש מניות רבות בקרנות נאמנות.
מכיוון שקרן נאמנות קונה ומוכרת כמויות גדולות של ניירות ערך בכל פעם, עלויות העסקה שלה נמוכות. יתר על כן, קרן נאמנות, מכיוון שהיא מאגדת כסף רב ממשקיעים קטנים ורבים, יכולה להשקיע בנכסים מסוימים בהיקף גדול, שזהו תנאי כניסה לרכישה.
ניהול מקצועי- יתרון עיקרי. מנהל השקעות מקצועי הדואג להשאת רווחים באמצעות מחקר ומסחר מיומן. למשקיע הממוצע אין זמן או מומחיות לנהל את התיק שלו, או שאין לו גישה לאותו סוג מידע שיש לקרן מקצועית. קרנות אלו מספקות דרך, בעלות נמוכה למשקיעים בודדים, להתנסות ובתקווה ליהנות מניהול כספים מקצועי.
מגוון קרנות וחופש בחירה-למשקיעים יש חופש לחקור ולבחור בין מנהלים עם מגוון סגנונות ויעדי ניהול. לדוגמא, מנהל קרן עשוי להתמקד בהשקעות ערך, השקעות בצמיחה, בשווקים מפותחים, בשווקים מתפתחים, בהכנסות או בהשקעות מקרו-כלכליות, בין סגנונות רבים אחרים. מנהל אחד יכול גם לפקח על קרנות המשתמשות בכמה סגנונות שונים. מגוון זה מאפשר למשקיעים להשיג חשיפה לא רק למניות ואג”ח אלא גם לסחורות, נכסים זרים ונדל”ן באמצעות קרנות נאמנות מיוחדות. חלק מקרנות הנאמנות אף מובנות להרוויח משוק נופל (“קרנות דוב”). קרנות נאמנות מספקות הזדמנויות להשקעה זרה ומקומית, שאחרת אינן נגישות ישירות למשקיעים רגילים.
שְׁקִיפוּת- קרנות נאמנות כפופות לרגולציה בענף שמבטיחה אחריות והגינות למשקיעים.
חסרונות קרנות נאמנות
ככל שיש יתרונות לקרנות הנאמנות, במיוחד עבור משקיעים בתחילת דרכם , יש גם חסרונות לכלי פיננסי זה.
תשואה תנודתית- כמו השקעות רבות אחרות ללא תשואה מובטחת, תמיד קיימת האפשרות שערך קרן הנאמנות יפחת. קרנות נאמנות מניתיות חוות תנודות במחירים, יחד עם המניות המרכיבות את הקרן. בארה”ב למשל, תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדראלי (FDIC) אינו מגבה השקעות בקרנות נאמנות, ואין כל ערובה לביצועים בקרן כלשהי. אפילו אלו המשקיעים בקרנות “שוק הכסף” , בניגוד לעמיתיהם בבנקים, לא יהיו מבוטחים על ידי ה- FDIC.
“גרירת” מזומנים-קרנות נאמנות מאגדות כסף מאלפי משקיעים, כך שבכל יום אנשים מכניסים כסף לקרן- אך גם מושכים כסף. כדי לשמור על היכולת להגיב למשיכות, בדרך כלל הקרנות צריכות להחזיק לא מעט מזומן, שאינו מושקע. כסף זה במזומן אינו מרוויח תשואה, ולכן יש תופעה של הקטנת תשואה עקב “גרירת” מזומנים.
עלויות גבוהות-קרנות נאמנות מספקות למשקיעים ניהול מקצועי, אך ניהול זה כרוך בעלויות שפורטו לעיל- דמי ניהול, דמי מכירה וקניה, כיוון שכל דבר- משכרו של מנהל התיקים ועד לדוחות הרבעוניים של המשקיעים, כרוכים בעלויות. הוצאות אלה מועברות למשקיעים. עמלות אלה מקטינות את הרווחים של הקרן, ללא קשר לביצועי הקרן. מכיוון שגם קיימות עמלות שונות מאוד בין קרן לקרן, אי תשומת לב לעמלות יכולה להיות עם השלכות שליליות על התשואה שחווה המשקיע לטווח הארוך.
“דיוורסיפיקציה”- Diworsification ודילול
“דיוורסיפיקציה” – משחק מילים על המלה diversification, גישה מצידה נועדה להראות יתרון והקטנת סיכון.החיסרון שמציגה גישת הגיוון והמיגוון הינו יותר מדי מורכבות, העלולה להוביל לתוצאות גרועות יותר. משקיעי קרנות נאמנות רבים נוטים לסבך את העניינים יתר על המידה. כלומר, הם רוכשים יותר מדי קרנות, אך בפועל ייתכן שהן קשורות מאוד וכתוצאה מכך אינן זוכות ליתרונות הפחתת הסיכון של פיזור, ואולי אף הפכנו את התיק לחשוף יותר. לדוגמא, קרן שמשקיעה רק במגזר או אזור מסוים בתעשייה עדיין מסוכנת יחסית.
במילים אחרות, אפשר לקבל תשואות ירודות בגלל פיזור רב מדי. מכיוון שקרנות נאמנות יכולות להחזיק אחזקות קטנות בחברות רבות ושונות, התשואות הגבוהות מכמה השקעות אינן משפיעות לרוב על התשואה הכוללת. דילול הוא גם תוצאה של קרן מצליחה הגדלה מדי. כאשר כסף חדש “נשפך” לקרנות עם ביצועים טובים, המנהל מתקשה לעיתים קרובות למצוא השקעות מתאימות לכל ההון החדש.
דבר נוסף במיגוון ובגיוון שקיים בקרן נאמנות, היא עירפול נכסי הקרן.בארה”ב, רשות ניירות ערך (SEC) מחייבת כי בקרנות הנאמנות יהיו לפחות 80% מהנכסים בסוג ההשקעה המסוים המופיע בשם הקרן. אופן השקעת הנכסים הנותרים תלוי במנהל הקרן, ללא מחויבות לתחום מסוים . אך גם בתחום אליו התחייבה הקרן, יכול היות עירפול מסוים. קרן המתמקדת במניות בקונגו, למשל, יכולה להימכר עם תואר מרחיק לכת כמו “קרן ההייטק הבינלאומית”.
ניהול קרנות פעיל אינו מבטיח תמיד תוצאות מיטביות- למרות בחירת מנהלים מנוסים, בתגמול גבוה( גם אם הקרן לא הצליחה), לא בכדי גם קרנות ניהול פאסיביות ממשיכות לצבור פופולאריות. למשל, קרנות פאסיביות העוקבות אחר מדד כמו S&P 500 , זולות יותר מבחינת העלויות, ולא בהכרח מביואת תוצאות פחות טובות. בניכוי העלויות, לעיתים השקעה בקרנות נאמנות הניבה תשואות נמוכות יחסית.
חוסר נזילות-קרן נאמנות מאפשרת לכם לבקש להמיר מניות במזומן בכל עת, אולם בניגוד למניות הנסחרות במהלך היום, פדיונות רבים של קרנות נאמנות מתקיימים רק בסוף כל יום מסחר.
מיסוי- כאשר מנהל קרן מוכר נייר ערך, משולם מס רווח הון על המהלך. הדבר כמובן מקטין את התשואות. ואם מנהל הקרן ינתב את ההשקעות לערוצים עם זיכוי מס מסוים, הדבר ישפיע אף יותר על התשואה לשלילה.
הערכת ביצועי הקרן- מחקר והשוואה בין קרנות יכולים להיות קשים. להבדיל ממניות, קרנות נאמנות אינן מציעות למשקיעים אפשרות להציב את יחס המחיר לרווח (P / E), צמיחת מכירות, רווח למניה (EPS) או נתונים חשובים אחרים. שווי נכסים נטו- NAV של קרן נאמנות יכול להוות בסיס כלשהו להשוואה, אך בהתחשב במגוון התיקים, ההשוואה קשה מאד, לעיתים איננה אפקטיבית, אפילו בקרב קרנות עם שמות דומים או יעדים מוצהרים. רק קרנות נאמנות מסוג מדד, העוקבות אחר אותם שווקים, ניתן לבצע ביניהן השוואה ריאלית.
בשקלול היתרונות והחסרונות
https://www.investor.gov/introduction-investing/investing-basics/investment-products/mutual-funds-and-exchange-traded-1), נראה כי בסופו של דבר הניהול המקצועי, הגיוון, רף הכניסה הנמוך והנזילות גורמים ללא מעט משקיעים, במיוחד בתחילת דרכם, לבחור בערוץ השקעה של קרנות נאמנות.
