השקעות כשרות
עם היקף ניהול השקעות באפיקים הכשרים של 10 מיליארד ש”ח, כבר אי אפשר להתעלם מהמגמה של השקעות כשרות(https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/).
בבתי השקעות רבים ניתן למצוא חיסכון כשר על פי ההלכה. אשר לתשואות, אין בהכרח ממצא בולט המעיד על תשואה בחסר או בעודף להשקעות אלו.
השקעות כשרות הן השקעות בחברה המוגדרת ככשרה. בעיקרון חברה כשרה היא חברה שלא פועלת בשבת. מכיוון שחלק מהחברות, במיוחד בנקים וחברות פיננסיות נוספות, עוסקות גם במתן הלוואות, צריך למצוא פתרון להלוואה בריבית האסורה על פי הלכה. הפתרון הוא היתר עסקה המגדיר את ההלוואות או את האג”ח שהחברה מציעה כשותפות בעסקי החברה, ואת הריבית כחלק ברווחים. כך גם שני הצדדים שותפים בהפסדים, ולכן אין מניעה לבצע השקעות בחברות אלו.
כ-80% מהחברות הציבוריות בארץ מוגדרות ככשרות.
מלכתחילה, עוד טרם הגדרת חברה ככשרה, פתרון הלכתי מסוים שניתן לביצוע השקעות כדי שתחשבנה ככשרות, היה לבצע השקעה בסכומים או בשיעורים קטנים מהחזקת החברה, כיוון שההשפעה ממילא קטנה.
זוהי גישה מקילה מאד, שלא היתה מקובלת על חלק מהפוסקים, ולכן התפתחו פתרונות נוספים.
מי משקיע ומה הופך את החברה לכשרה?
דרך מקובלת יותר על ציבור רחב המקפיד על השקעות כשרות, היא הגישה שלפיה ממיינים את החברות הציבוריות לכשרות ולא כשרות על פי שני פרמטרים – שמירת שבת ושמירה על הלכות ריבית באמצעות היתר עסקה, ומתירים את ההשקעה בחברות הכשרות.
האפיקים הכשרים זמינים כיום למשקיעים בקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל, קרנות נאמנות, תכניות חסכון לכל ילד ובתיקי השקעות.
כיום, הלקוחות כיום באפיקי ההשקעה הכשרים הם בעיקר חרדים וכאלה שמזדהים עם הציונות הדתית(https://www.adifim.co.il/kosher-investment-plans)
התפתחות התחום אף מביאה לקיום כנסי השקעות מיוחדים לנושא. כנס שכזה(https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3764477,00.html) באמצע 2019, הציג אף את העובדה שהחברות בקרן ההשקעות הכשרה של “אביב ניהול קרנות” השיגו תשואה כפולה מהחברות הלא כשרות.
ישנם גופי השקעה שאף מעצימים את הדרישה להשקעה כשרה בכך שמקימים קרנות השקעה בחברות שהן גם הוגנות וגם כשרות – מקפידות על שמירת שבת ועל היתר עסקה, הכלי ההלכתי שמאפשר למעשה הלוואה בריבית. בשנתיים מאז תחילת פעילות קרן מסוימת כזו, החברות הכשרות בקרן השיגו תשואה ממוצעת כפולה מזאת של החברות הלא כשרות.
נראה כי השילוב בין הוגנות לכשרות הוא טבעי, כי הוגנות היא גם חלק מהיהדות – “לא תגנוב, לא תחמוד, לא תלין שכר פועלים…”. הגופים ההלכתיים בודקים את שמירת השבת של החברות ולא את ההתנהלות ההוגנת שלהן רק בגלל שזה יותר פשוט וקל למדידה. התבוננות במדדי אחריות חברתית ודירוג חברתי, למשל דירוג מעלה בבורסת ת”א, יכולה לספק מידע מסוים על הוגנות החברה.
באתרי בתי השקעות ובנקים ניתן למצוא מיון לזיהוי השקעות כשרות. למשל (https://www.funder.co.il/ksherot ) מאפשר לאתר השקעות כשרות. יחד עם זאת האתר מדגיש כי: “בשנים האחרונות צצו קרנות נאמנות המנוהלות על פי ההלכה כלומר קרנות נאמנות אשר מפוקחות על ידי רבנים, אשר מאשרים כי ההשקעות בקרנות אלו אינן עוברות על איסורים הלכתיים. הקרנות אינן בעלות הכשר אחיד ומי שמתעניין בסוג ההכשר ובשם הרב, או המועצה, אשר נתן את ההכשר רצוי שיקרא על כך בתשקיף הקרן”.
פיקוח ורגולציה
קיימים כמה גופים שמפקחים על הלכות החיסכון. הגוף הוותיק ביותר מיוצג על-ידי הרב אריה דביר מירושלים – “כלכלה כהלכה”. הגוף השני הוא “ועד הרבנים תשואה כהלכה”, גוף שמורכב מזרמים שונים של חרדים בהובלת חסידי גור. גוף נוסף הוא מכון כת”ר, שמזוהה עם הציונות הדתית. בנוסף קיימים מסלולים מחמירים בפיקוח הבד”ץ וגלאט הון – העדה החרדית.
גופים אלו בודקים שמירת שבת בחברות השונות ונושאים הקשורים להיתר עסקה. הגופים אינם בודקים ציווים אחרים ביהדות שכן בדיקות אלא קשות יותר לביצוע. שמירת שבת והיתר עסקה הם פרמטרים קלים לבדיקה. יצוין כי בהחלט בתחום הפיקוח על המסלולים הכשרים יש הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות, ולכל אחד מהם יש מדיניות שונה לאופן שבו מנוהלים הכספים במסלולים הכשרים. בפיקוח הבד”צ למשל לא מחזיקים במניות כלל. בגלאט הון לא מחזיקים באג”ח קונצרניות או בקרנות סל אלא רק באג”ח ממשלתיות, והחשיפה למניות היא באמצעות אופציות. בשלוש האחרות ניירות הערך צריכים לקבל היתר מהגוף המפקח.
תשואה צפויה
ובשורה התחתונה, סיכום תוצאות בפועל של השקעות כשרות, איננו מראה שוני מובהק מהמתרחש בממוצע באפיקי השקעה שאינם כשרים. קיימת “שמועה” כי פוטנציאל השאת התשואה של ההשקעות במסלולים הכשרים נמוך יותר מההשקעות במסלולים הרגילים. ניתן לראות שחלק מהקרנות הכשרות נמצאות בתחתית טבלת התשואות, אך חשוב לציין כי הסיבה לכך נעוצה בתמהיל השקעות סולידי יותר ובכך שעיקר הנכסים בחלק ממסלולי ההשקעה מושקע באג”ח ממשלתיות. קיימת בשוק גם דעה רווחת שקהל המשקיעים במסלולים הכשרים הינו “קהל שבוי” ומשכך לא חייבים לספק לו תשואה עדיפה ולכן מנהלי ההשקעות במסלול זה בוחרים בהתנהלות פאסיבית. אבל, בחינת הביצועים בפועל מראה קרנות כשרות שנתנו תשואה מעל הממוצע. כרגיל, יש לבדוק התאמה בין הצרכים של החוסך וטווח ההשקעה שלו לתמהיל ההשקעה הקיים במסגרת המסלול הכשר המנוהל במוצר הרלבנטי וכמובן להשוות בין מספר בתי השקעות המנהלות אפיקי השקעה כשרים.
השאלה המרכזית בבחינת התשואה היא באיזה אפיק מדובר. קרנות הפנסיה, למשל, במסלול הכשר הן סולידיות מאוד מהאלטרנטיביות, ולא חשופות כמעט כלל למניות, ולכן התשואה נמוכה בהתאם.
תכנית חיסכון לכל ילד מככבת אף היא בין האפיקים הכשרים, ורוב החברות המציעות אפיקי השקעה במסלול הזה מציעות גם אפיק כשר. גם קרנות השתלמות כשרות מוצעות על-ידי מרבית גופי ההשקעות שמנהלים קרנות השתלמות. גם קופות גמל כשרות זמינות אצל מרבית המנהלים. בקרנות הנאמנות יש מספר גדול יחסית של קרנות סל כשרות, אך מעט קרנות נאמנות אקטיביות כשרות. מי שמעוניין בניהול תיקים כשר, ימצא חברות שמציעות גם את השירות הזה.
השקעה כשרה היא השקעה בחברות המוגדרות ככשרות – כאלה שלא פועלות בשבת, משמע אין התעסקות של כסף בשבת.
בעיקר חרדים וכאלה שמזדהים עם הציונות הדתית.
כמובן – ישנם כמה גופים שמפקחים על החברות הללו, שמורכבים בעיקר מרבנים מוכרים בתחום.
נכון להיום, אין שוני מובהק בממוצע בין אפיקי ההשקעות השונים, למרות השמועה הרווחת, אך זה גם מאוד תלוי באיזו תוכנית השקעה בוחרים ומה מאפיין אותה.
